טיפול תומך/פליאטיבי

גישה טיפולית למניעה והקלה על סבל בחולים עם מחלות מסכנות חיים כמו מחלות ממאירות, אי ספיקת לב מתקדמת, אי ספיקת כליות מתקדמת ועוד. טיפול פליאטיבי משלב מרכיבים פסיכולוגים גופניים ורוחניים בטיפול רב תחומי תוך התייחסות לתהליך המוות כתהליך נורמלי. טיפול פליאטיבי יכול להיות משולב בשלבים מוקדמים של המחלה בשילוב עם טיפול מאריך חיים (כגון: כימותרפיה, דיאליזה, הקרנות ועוד), וממשיך גם כאשר טיפולים מאריכי חיים אינם יעילים וגם לאחר המוות בתהליך האבל. טיפול פליאטיבי הוכח כמשפר את איכות החיים של המטופל, ויכול אפילו להאריך חיים.

הנחיות מקדימות

הנחיות שנכתבות בעוד האדם צלול בדעתו, אשר מדריכות את הצוות הרפואי אלו טיפולים המטופל מעוניין לקבל ומאיזה להימנע. הנחיות אלו מאפשרות לצוות הרפואי לכבד את רצונותיו של המטופל גם כאשר איננו מסוגל לתקשר עם סביבתו.

מיופה כוח להחלטות סוף חיים

אדם שממונה על ידי המטופל על מנת לייצג את רצונותיו לקבל או להימנע מטיפולים רפואיים מאריכי חיים, במידה ולא יוכל לעשות כן בעצמו.

אופיאטים/אופיואידים

קבוצת תרופות משככות כאב. תרופות אלו יעילות מאד לטיפול בכאבים חזקים, בפרט כאלו ממקור סרטני, ויכולים גם להקל על תחושת קוצר נשימה. לתרופות אלו פוטנציאל ממכר, אך כאשר מטופל סובל מכאב משמעותי, הסיכוי לכך קטן מאד והתועלת מתרופות אלו, כאשר השימוש מושכל, היא רבה.

החייאה

התערבות רפואית כאשר הלב מפסיק לפעול. החייאה כוללת לחיצות חזקות על בית החזה על מנת לשמר את זרימת הדם, תוך סיכון גבוה לשבירת צלעות או נזק אחר, ושימוש בתרופות ולעיתים במכות חשמל על מנת להחזיר את פעילות הלב. החייאה יכולה להיות מאד יעילה כאשר הפסקת פעילות הלב נובעת מהפרעה חולפת או ברת תיקון – כמו הפרעה בזרימת הדם ללב בעקבות התקף לב. לעומת זאת במחלות מתקדמות שאין בהם אפשרות להבראה כמו סרטן מתקדם, אי ספיקת לב ואי ספיקת כליות – הסיכוי להצלחה נמוך מאד.

DNR

ראשי תיבות Do Not Resuscitate, הנחיה רפואית שלא לבצע פעולות החייאה במקרה של דום לב או נשימה באדם שלמעשה נפטר. אין בכך כדי למנוע כל טיפול אחר לטיפול במחלה או בסבל הנלווה אליה, למעט פעולות החייאה אשר בדרך כלל הסיכוי להצלחתן הוא נמוך, ופוטנציאל הסבל כתוצאה מהן-גדול.

חוק החולה הנוטה למות

חוק מ 2005 המסדיר את הטיפול בחולה הנוטה למות תוך איזון בין ערך קדושת החיים לבין מניעת סבל ואוטונומיה של החולה. החוק דורש מהצוות הרפואי לברר את העדפות החולים לטיפול בסוף החיים ומאפשר להימנע מטיפולים מאריכי חיים במצבים מסויימים. בנוסף החוק קובע כי לכל חולה יש לתת טיפול פליאטיבי מיטבי.

ליווי רוחני

טיפול השם דגש על המרכיבים הרוחניים (לאו דווקא דתיים) בחייו של המטופל, אלו הנותנים משמעות לחייו.

מוות במרשם רופא physician assisted suicide

סיוע של הצוות הרפואי בגרימת מוות של מטופל, בין אם על ידי מתן מרשם לתרופות מקצרות חיים, בין אם על ידי מתן ישיר של תרופות מקצרות חיים. מוות במרשם רופא אסור על פי חוק במדינת ישראל, ומותר במדינות שונות בארצות הברית, בקנדה ובמדינות מסויימות באירופה.

איזון סמפטומים / תסמינים

פעולות יזומות המכוונות לשיפור איכות חיי חולה והקלה על תופעות גופניות ורגשיות המאפיינות חולים במחלות כרוניות. כאב הוא סימפטום נפוץ בחולים אך יש גם תסמינים רבים נוספים כרון קוצר נשימה, ירידה בתיאבון, תשישות, חרדה, פצעים, דיכאון, בצקות, שלשולים, הקאות ועוד. איזון סמפטומים הינה מיומנות מקצועית ונעשית באמצעים תרופתיים וטבעיים כאחד.

בירור העדפות

תהליך מתמשך של שיח ששותפים לו האדם החולה, בני משפחתו והצוות המטפל. מטרתו של השיח להכיר את עולמו הערכי של המטופל, הדברים החשובים לו, מטרות משמעותיות לו, ומחירים רגשיים וגופניים שמוכן ואינו מוכן לשלם עבור השגת יעדים אלו. חוק החולה הנוטה למות מטיל את האחריות לבירור העדפות המטופל על הצוות הרפואי.

יעדי טיפול

היעדים אותם שואף הטיפול להשיג. יעדי טיפול אפשריים הם: הבראה, הארכת חיים, הקלה על תסמינים מניעת סיבוכים ועוד. הגדרת יעדי הטיפול של המטופל מאפשרת לצוות המטפל להתאים את הטיפול על מנת שיוכל להשיג את היעדים הללו.

טיפול בהוספיס

טיפול המיועד אך ורק להקלה על סבל של חולים נוטים למות. יעדי הטיפול בהוספיס הם לא קיצור חיים ומנגד גם לא הארכת חיים אלא הקלה על סבל בלבד. טיפולי הוספיס יכולים להנתן במסגרת אישפוז, או במסגרת הוספיס בית הכולל ביקור רופא שבועי וליווי צמוד של צוות סיעודי. טיפולים אלו ממומנים על ידי קופות החולים ללא תוספת תשלום.